את הפוסט הבא אני רוצה להקדיש לאחת מהחברות הכי טובות שלי
בעצם חוץ מבת זוגתי ב 27 שנים האחרונות היא החברה הכי טובה שלי.
היא לא רק חברה טובה שלי גם אדם שאני מכיר כבר 17 שנה ואני מניח שכבר ניחשתן שזו הבת המדהימה שלי רותם.
את הפוסט הזה שהנושא שלו זה בעצם GRIT אני רוצה לכתוב הרבה מאוד זמן.
בעצם מהפעם הראשונה שנפגשתי עם המושג הזה.
בשבילי אין יותר מתאימה ברמה האישית והבלתי משוחדת להסביר מה זה גריט יותר מאשר רותם.
כדי להסביר לכם מה גריט אני יכול לתת לכם דוגמאות מהמסע שרותם עוברת בחיים. לא מעט מהדברים רותם למדה לבד בלי שאף אחד סייע לה.
שתי שפות שלא לומדים בבית הספר ,ספרדית וקוריאנית. כן היא למדה ל ב ד.
כאשר רותם מציבה לעצמה מטרה היא מתרגלת ומבינה מה היא עשתה בסדר ולא בסדר.
את האהבה שלה לקונדטוריה ואפיה היא לקחה בצורה הכי מקצועית מגיל צעיר. היא הלכה לסדנאות של א.נשים מבוגרים ועם הרבה תרגול כישלונות והצלחות היום היא מקצוענית אמיתית.
גם באהבה שלה לריקוד היא לא התייאשה ותרגלה ותרגלה וגם אם לא נתנו לה לרקוד בשורה הראשונה היא אף פעם לא הפסיקה להתאמן ולהשתפר.
כמו אבא שלה היא אדם ממוצע, יש דברים שהיא טובה בהם יותר ויש שפחות. אבל היכולת של לעשות את המקסימום לא לפחד להיכשל ואז ללמוד הצלחות וכשלונות זה משהו שהיא תיקח איתה לחיים…. זה GRIT
את המושג GRIT פגשתי בהרצאת TED ולאחר מכן כמובן רצתי לעקוב אחרי אנג׳לה דאקוורת והספר מלווה אותי לא מעט זמן.
גריט על פי פרופסור דאקוורת זה השילוב בין להט התמדה ונחישות שמוביל להצלחה. המחקרים שלה שבאים לידי ביטוי בספר מראים שלא רק כישרון ומזל הם אלו המובילים להצלחה אלה גם תכונה נוספת שמתבטאת ב GRIT. זה בדיוק כמו הטעם הנוסף (החמישי) אוממי תמיד הבנו שיש אותו והבנו שהוא הופך אוכל למשהו אחר אבל רק לפני פחות מ 20 שנה הבנו שזה הטעם החמישי. בדיוק לדעתי כמו הגריט.
לצערי מערכת החינוך (בארץ וברוב העולם) מחנכת לעולם תעשייתי שבו מה שחשוב וכנראה רק מה שחשוב זו ההצלחה. הדרך פחות, ההבנה שאפשר לטעות ואפילו להיכשל והלימוד מזה לא פחות חשוב וכמובן שלא כולן.ם שווים עם אותה צורה של אפשרות ללמוד או לעבוד.
ולכן אנחנו הפילטרים שלנו הם לא תמיד מדוייקים ולפעמים (אפילו הרבה) מובילים אותנו למקומות פחות טובים.
שלא תבינו לא נכון – אני חושב לציונים יש ערך ולהצלחה ברור שיש ערך אבל זה לא מהות הכל. או כמו שמישהו פעם אמר לי, אין תחליף לעבודה קשה…. וחשוב מאוד להנות מהדרך….
בתור ארכיטקט פשוט ויזם שלא מפסיק לחלום אני מוצא שהגריט שלי זה שריר שאני כל הזמן צריך לתחזק ולחזק. ברור שאם אני מסתכל אחורה אני מבין שתמיד היה לי גריט, אני בוגר אוניברסיטה פתוחה :-9 וכמובן שהיו לא מעט אירועים (זה לפוסט אחר) שהגריט סייע לי להמודד איתם.
אני בטוח שאם נביט על 4 הנכסים שמגדלים גריט נראה שזה עוזר לנו להיות אנשי מקצוע יותר טובים ויזמות ויזמים אמיתיים.
1- עניין
כאשר אני משוחח עם נשות מקצוע או יזמיות ניתן לראות את הברק בעיינים, לשמוע את האנרגיה בקול ולהשתכנע שהדבר שהם משוחחים עליו הוא מעניין ואפילו מרתק.
אני יכול שעות לדבר על למה כל קח חשוב לכתוב קוד נקי או לחילופין למה מיזם מסויים הוא הדבר הבא שייצר השפעה חיובית על העולם או רק על אדם אחד.
ובאמת השאלה כאן היא של ביצה ותרנגולת אבל אני בטוח את היכולת למצוא עניין אמיתי בכל דבר שעושים היא חשובה, בצורה כזו גם המשימות היותר ״משעממות״ או היום יומיות יכולת להילקח בצורה איכותית.
במקום שאין עניין האדם יבוא לעבודה ולא יבוא לעבוד….
במסגרת המגע שלי עם א.נשים שונים אני תמיד מחפש את האלמנט הבסיסי שלי – האם העניין של האנשים קיים, אם לא השינוי/שיפור יהיה מאוד קשה.
כולנו בני אנוש ותמיד אנחנו רוצים לעשות דברים שיגרמו לנו אושר… ולעשות דברים מעניינים עם להט לרוב הא.נשים גורם לאושר
2- היכולת להתאמן
בתור אחד שכדורסל סל נמצא לו בדם 2 שחקני ענק ממחשים לי באופן אישי מה זה גריט…
מיקל ג׳ורדן ״"החטאתי מעל 9000 זריקות בקריירה שלי.הפסדתי כמעט 300 משחקים. ב-26 הזדמנויות סמכו עלי לקחת את הזריקה המכרעת במשחק…ופספסתי. נכשלתי שוב ושוב ושוב בחיי, וזו בדיוק הסיבה להצלחתי."
גם ארכיטקט הניצחון מ י ק י ברקוביץ׳ אמר לא פעם שהוא היה מגיע ראשון לאימונים וממשיך לזרוק גם שכבר כיבו את האורות.
כן, כן גם הכשרונים ביותר אם לא יתאמנו על בסיס קבוע לא ישתפרו. להיות מאסטרו צריך לפחות 10000 שעות אימון.
לצערי הרב במציאות של ימינו מפתח צעיר כבר אחרי שנתיים מוסיף לתיאור שלו את המילה ״בכיר״ כולם רוצים היום הכל מהר הכל שטחי. רק למי שיש גריט אמיתי עם יכולת התמדה יגיע באמת רחוק.
3- תכלית
היכולת להבין כל פעולה איזו השפעה היא תייצר זה בעצם המצפן של של אשת המקצוע ו/או היזמית. אני תמיד אוהב להתחיל משאלת ה WHY ולאחר מכן ישר לענות כיצד הפעולה תקרה ליעד או תייצר השפעה.
טולקין בספרו ההוביט מתאר שהחבורה בכל שלב קשה בדרך הבינה מה התכלית ומהטרה שבגללה היא צועדת. וכן זה חשוב בתהליך של השיפור המתמיד של ה GRIT.
כאשר אני מלווה מיזמים אני מבקש מהם תמיד לשמור על הWHY נגיש ותמיד בזמנים מאתגרים לחזור ולראות האם אנחנו בתור קבוצה או בודדים מצלחים להגשים את השאלה או המטרה שאיתה יצאנו לדרך.
4- תקווה
טוב כאן חייבים להגיד שאם לא הייתה אמונה (תקווה) צסקא לא הייתה אוכלת אותה.
יומיים אחרי שרותם נולדה היה המשחק שנקרא עד היום נס זלגריס. אם לגור לא הייתה אמונה שהוא יכול למסור ולדריק לא הייתה את האמונה שהוא יכול לתפוס ולקלוע העונה הייתה נגמרת לגמרי אחרי.
אני תמיד אומר שגם אם הדרך לא נראת מתקרבת לסופה בלפחות 50 אחוז מהמקרים אנחנו כבר עברנו את חציה.
בתור יזם או יזמת וכמובן בתור טכנולוג או טכנולוגית פרוצי דרך. תמיד תמיד חשוב למצוא את הנקודה שמייצרת תקווה. בסופו של דבר התקווה היא ספק אנרגיה מדהים לשיפור העבודה על הגריט.
ממש סיכום קצר- לכל אחת ואחד ממכן.ם יש GRIT יש כאלו שמהתחלה הוא שריר קיים אבל לכולנו יש את היכולת לשפר אותו ולעבוד עליו.
חשוב לזכור – התנהגות מובילה להרגל והרגל מוביל לאופי (טוב גם על זה אני מתכנן לכתוב פוסט)
כרגיל אשמח לשמוע כל משוב וכמובן לשוחח עם כל אחת ואחד ממכן.