כמה מילים עלי

שלום לכולן\ם, שמי ליאור ישראל בן הזוג של מירב ואבא מאושר של רותם ואורי.

בנוסף אני גם ארכיטקט תוכנה פשוט עם הרבה עיסוקים בעולם היזמות , תוכנה ובעצם בתחומים נוספים אשר יכולים לעזור לא.נשים.

מה חדש? הסטורי שלי

איזה כייייף, סיימתי לעלות את הפוסטים (שעומדים במבחן הזמן כמו שהם פחות או יותר).

מה יהיה בעתיד? את זה אני אתן לכן.ם לגלות בזמן הקרוב :-9
בכל נקרה מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי בTwitter שם כל פוסט חדש יקבל Twittet

פוסטים אחרונים

בואו נשמור על קשר

מבטיח שלא להטריד

GAI or not to GAI

2 robots playing the guitar
זמן קריאה: 4 דקות

זה לא הולך להיות עוד פוסט על  Generative AI , כאלו כנראה יש לא מעט ואפילו מעולים. 

זה יהיה פוסט על מה זה Generative AI  בשבילי. נתחיל מלקצר, מעכשיו זה יקרה GAI.

הדבר הזה שנקרא GAI  פרץ בצנואמי (חיובי) שהתחיל בנובמבר 2022 על ידי הנגשה של יכולות GAI באמצעות כלי chat  שפשוט עושה זאת מדהים מבית חברה יוצאת דופן בשם OpenAI.

כמו כל צונאמי זה התרחש בעקבות לוחות טקטונים אשר התקרבו אחד לשני ויצרו גל ענק זה, גל אשר ישנה את כל עולם העבודה (לטוב ולרע). על לוחות אלו באופן כללי על דעתי על עתיד התעשייה אדבר בהמשך הפוסט.

אבל אתחיל מלציין שאותי זה לא הפתיע. זה לא אמור להפתיע את מי שקרא מגיל יסודי אסימוב וכל החברים האחרים וכמובן תיבל עם המדריך לטרמפיסט לגלקסיה. הכל היה חזוי כולל ההשלכות שישפיעו על ההאנושות.

אני כן שמח לראות שאני זוכה להיות בתקופה שזה מתחיל להפוך להיות ממדע בדיוני למדע שימושי.

על מנת שכולנו נהיה על אותו דף אציין כאן חלק מהנושאים מהספרים

נושא ראשון – חוקי הרובוטיקה שלחלוטין מתקשרים עם AGI –  Artificial General Intelligence ו ASI- Artificial Superintelligence 

על זה כתבתי קצרות במסגרת תפקידי ב Strauss strategy CVO https://www.linkedin.com/feed/update/urn:li:activity:7079001522201575424

בספריו על הרובוטים אסימוב הגדיר 3 חוקים (בנוסף לחוק 0)

חוק 1: רובוט לא יפגע באדם או יתרסה בו, או בפעולה תיקח לא לתת שום עוול לאדם.

חוק 2: רובוט חייב לשמוע להוראות האדם, בתנאי שלא תתבררו הוראות האדם חוקרות על אדם אחר.

חוק 3: רובוט חייב לשמור על תועלתו של עצמו, בתנאי שהתועלת הזו לא תתנגש בחוק הראשון או בחוק השני.

וחוק ה 0 – לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תפגע.

 

נושא שני – ממשק אדם מכונה בלא מעט מהספרים מדובר על כיצד האדם יתקשר עם המכונה/תוכנה עם זה דרך ״דג״ שנכנס לאוזן דרך רכיב שמושתל בראש ועד אפילו טלפתיה. אז כן ננו בוטים עדין לא שם אבל אנחנו ממש קרובים לשם

 

נושא שלישי – המחשב בתור מוח שני , טוב כאן אפילו לא רק קוראי הספרים יתחברו אלה גם אלו שראו מראה שחורה. כבר היום לא מעט מהדברים שאנחנו עושים יכולים להתבצע באמצעות המוח השני שיש לכל אחד מאיתנו, יש מישהו או מישהי שיכולים להסתדר ללא הטלפון?

 

נושא רביעי – בינה מלאכותית בכל מקום, אז כן היא נמצאת היום בענן ובכל מכשיר קצה. וגם בינה מלאכותי יוצרת ש״חיה״ בענן / שרתים עוד רגע תהיה בכל מכשיר קצה.

 

נושא חמישי – quantum computing אז כן טיפה פחות מדברים על זה היום (תחילת 2024) אבל זה ממש מעבר לפינה 2025 מקסימום 2026 , האפשרויות בשילוב הזה הן נתפסות ובלתי נתפסות בו זמנית.

 

חשוב לזכור – אני רק ארכיטקט פשוט, ממש לא מדען עם תואר דר׳ או פרופסור בנושא. מצד שני אני נמצא בעולם המקצןועי לא מעט שנים ויצא לי לחוות את היבטי הבינה המלאכותי AI כבר משנת 1994 ראיתי כיצד השילוב של חומרה ותוכנה המשלבת האלגוריתם של AI עושים דברים מיוחדים.

בתור מהנדס תוכנה תמיד ניסיתי להבין עד הסוף כיצד הקוד שמריץ את האלגוריתם רץ  באמצעות breakpoints או הדפסות. אבל בשלב מסוים בקורס פרולוג כאשר הייתי תקוע כמו שאף פעם לא הייתי תקוע הגיע השינוי ואז שחררתי . ברגע ששחררתי ממש התחלתי לכתוב בפרולוג ואפילו נהנתי. ההבנה שלי שיש דברים שאי אפשר לדאבג בצורה ״רגילה״ ולתת לתוכנה להריץ את האלגוריתם ואז ה AI עובד.

כבר אז הבנתי שכל דבר שאפשר לכתוב בצורה המסורתית כנראה שאפשר למצוא AI שיעשה את זה, ברור שלא תמיד בצורה יותר יעילה/פשוטה/זולה

וכן אותו דבר נכון גם לעולם של GAI

אז כן – אנחנו כאן עם היסטוריה של מספר שנים.

לאחד מהישומים הראשונים והמעניינים של GAi\AI קראו אלייזה (באנגלית: ELIZA) , תוכנית מחשב מפורסמת שנכתבה בשנת 1966 על ידי ג'וזף וייצנבאום

שלב ראשון: מערכות מבוסות Rule-Based AI System 

דוגמה למערכת מבוססת כללים היא מערכת תמיכה בהחלטות לאבחון רפואי. במקרה זה, המערכת עשויה לכלול כללים שמתארים סימפטומים שונים ואת התנאים הרפואיים המתאימים להם. לדוגמה:

– כלל 1: אם החולה מדווח על חום גבוה מעל 38 מעלות צלזיוס וכאבי גרון, אז ייתכן ויש לו דלקת גרון.

– כלל 2: אם החולה מדווח על כאב בצד ימין התחתון של הבטן וחום, אז ייתכן ויש לו דלקת נסיגית.

בשימוש במערכת כזו, רופא יכול להזין את הסימפטומים של החולה, והמערכת תחפש התאמות לכללים שהוגדרו מראש כדי להציע אבחנה אפשרית. מערכות מבוססות כללים כאלה נחשבות לחזקות בתחומים עם ידע מובנה ונתונים מובהקים, אך יכולות להיות מוגבלות במקרים שבהם התסמינים אינם ברורים או כאשר הכללים אינם מכסים את כל האפשרויות הקיימות.

 

שלב שני : מערכות יותר מתקדמות Context Awareness &  Retention Systems

מערכת שעונה לסוג כזה היא netflix. חברה ״קטנה״ אשר שומרת מידע על סרטים שמשתמש צפה כולל מתי התחיל מתי סיים וכל דבר באמצע . ואז כאשר המשתמש מחפש סרט חדש לצפייה, netflix משתמשת במידע זה כדי להמליץ לך על סרטים הרלוונטים.

 

שלב שלישי : מערכות מומחה   Domain-Specific Mastery Systems

כמובן שזה שדרוג משמעותי של השלב הקודם ולא מעט חברות שהתחילו בשלב 2 (כן netflix) כאשר צברו מספיק DATAו/או מומחיות הצליחו להרחיב יכולות עם הכרות 360 בעולם התוכן. דוגמא קלאסית היא כמובן waze  שהתחילה בתור מוצר קהילתי והפכה להיות מערכת שלחלוטין מממשת Domain-Specific 

 

שלב רביעי – התקופה שאנחנו נמצאים בא היום Thinking and Reasoning AI Systems

השלב הבא – שלב זה לא כל כך רחוק ממה שנדמה שבהם המערכות Artificial General Intelligence כלומר מערכות שיודעות לבצע מספר רב של משימות והשיא מערכות שהם אפילו לומדות לבד Artificial Super Intelligence ASI

 

 

 

GAI זה לא סתם עוד כלי ליצירת טקסטים, תמונות וסרטונים. זה הרבה יותר מזה. זה כמו מכונת זמן שעוזרת לחקור ולהגיע לחומים חדשים שלוקח שנים או עשרות שנים להגיע אליהם

תארו לעצמכם שאפשר ליצור סימולציה של כל דבר בעולם – על ידי כתיבת הפרומטים הנכונים, ארגון ה DATA הנכון ושילוב המינונים הנכונים. GAI נותן לכם את הכוח לעשות את זה.

בקיצור, GAI זה לא צעצוע. זה סט של יכולות שיכול לשנות את העולם. 

כמובן שיש לנו עוד דרך ארוכה עד שהטכנולוגיה תהיה עצמאית ולכן עלינו לאמץ כל הזמן חשיבה ביקורתית. אני מאמין שלאורך הזמן, כנראה זה יהיה הדבר היחיד שעוד נוכל לתרום לתהליך.

ולכן חשוב לעשות זאת זאת, ואיך נעשה את זה נכון? 

שוב אזהרת מסע , הדעה כאן היא שלי לבד

1- נדאג שהנתונים שאיתם אנחנו עובדים לאורך כל התהליך יהיו אמינים  garbage in garbage out גם בשלב האימון , גם בשלב הבדיקות, בשלב האימון מחדש וכמובן לאורך כל ההפעלה 

2- נשלב תהליכים הנדסיים נכונים. זה מתחיל בשלב הגדרת הדרישות וכמובן בכל השלבים האחרים עד הייצור ומהייצור ללימוד החוזר. כל הזמן צריך לשמור על כושר הנדסי

3- לחשוב על עלויות . כן כן GAI זה לא משהו שמגיע בחינם וכמו כל דבר בהנדסת תוכנה יש מספר דרכים לעשות זאת. אישית ראיתי כיצד משנים עלות מ100000 אלף דולר בחודש ל 100 דולר בחודש. כמובן זה לא פשוט אבל זה עלה הרבה פחות (הרבה פחות מעלות חודשית אחת) וגם כאן צריך כל הזמן להיות עם היד על הדופק

4- להתחיל ממוקד , מהר, יחודי ולא לפחת לטעות ותקן מהר. וגם כאן כל הזמן להטיל ספק ולהבין איך זה עובד ולגדר סיכןונים

 

אסיים עם 2 הסנט שלי

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים , גם במסע של GAI חשוב לצאת לדרך

1- לא להפסיק לחלום

2- לא להפסיק לנסות

3- ולהמשיך לנסות
4- ולהמשיך לחלום

מקסימום נגיע לירח ואם לא נפגע בכוכבים

 

שתפו את הכתבה

דילוג לתוכן