כמה מילים עלי

שלום לכולן\ם, שמי ליאור ישראל בן הזוג של מירב ואבא מאושר של רותם ואורי.

בנוסף אני גם ארכיטקט תוכנה פשוט עם הרבה עיסוקים בעולם היזמות , תוכנה ובעצם בתחומים נוספים אשר יכולים לעזור לא.נשים.

מה חדש? הסטורי שלי

איזה כייייף, סיימתי לעלות את הפוסטים (שעומדים במבחן הזמן כמו שהם פחות או יותר).

מה יהיה בעתיד? את זה אני אתן לכן.ם לגלות בזמן הקרוב :-9
בכל נקרה מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי בTwitter שם כל פוסט חדש יקבל Twittet

פוסטים אחרונים

בואו נשמור על קשר

מבטיח שלא להטריד

תבלינים וקריירה

זמן קריאה: 2 דקות

הפוסט המקורי פורסם ליום ההולדת של בת זוגי ב 10-10-2011 והיום הוא רלוונטי לא פחות ואף יותר. 

פוסט זה הולך להיות פוסט מאוד off topic אבל מצד שני אני חושב שרבים ימצאו בו קווים דומים למה שהם מכירים. אני רוצה לתת טיפה את התבלינים שלי לתבשיל שנקרא קריירה.

אני נמצא בעולם המקצועי כבר יותר מ 13 שנה עברתי מספר תחומים וגם מספר מקומות עבודה אבל העוגן שלי היה תמיד החברה שלי לחיים שהיום היא אשתי. ולמה אני בכלל כותב על זה ? מהסיבה הפשוטה אבל כל כך חשובה, לפעמים צריך להגיד תודה.

שוק העבודה בישראל ובמיוחד בתחום ההייטק הוא תחום טובעני ותובעני שדורש שעות אין ספור. אני מחלק את הזוגות בו ל 2 סוגים עיקרים, הסוג הראשון שבו שני בני הזוג הם הייטקיסטים והשני שבו רק בן זוג אחד נמצא בתחום.

מירב ועבדכם הנאמן נמנים על הסוג השני. אפשר להגיד שכל מה שקשור לחומרה או תוכנה ממש לא מושך את מירב אישתי, הייתי אומר אפילו גורם לה איזה תחושת גירוד עזה.

אני לא שוביניסט או פמיניסט אבל באופן כללי אני מעריץ אתכן הנשים שעובדות ומגדלות איתנו את הילדים. אבל את אישתי אני הכי הרבה מעריץ. היכולת לקום כל בוקר עוד לפני שהשמש זורחת להתארגן ולארגן להגיע לעבודה כאשר הילדים בבית בדיוק מתעוררים ולהיות שם כאשר הם מסיימים את המסגרות ב 16:00. ואז כמובן מגיע החלק הטוב שבו יש למלא את החלק הנותר עד הערב בשיעורים, חוגים , פעילות ושאר נושאים שאני אפילו לא מצליח לחשוב.

היכולת של מירב לדאוג להכל ולזכור את הכל גם ביום הכי לחוץ שלה היא מדהימה, אני חושב שזו תכונה אימהית שאנחנו "אנשי הקריירה" לא תמיד מבינים איך אתם "נשות הקריירה" מכילות אותה.

אני בטוח שאנחנו לא המשפחה היחידה שמנהלת כל אחר צהרים את המשא ומתן מתי אבא חוזר הביתה, וכן הצד השני צודק צריך לבוא ולעזור עם הילדים, אבל גם במציאות הישראלית שלנו צריך גם להיות לא מעט שעות בעבודה.

אני תמיד טוען שצריך לחזור לפחות פעם בשבוע מוקדם על מנת לבלות עם הילדים, לצערי ברוב השבועות אני לא באמת מצליח לקיים זאת, למען האמת הרבה מסביבי לא מצליחים וכן אני יודע שזה לא תרוץ.

במרתון של החיים צריך למצוא את בן הזוג המתאים, לא תמיד זה קל ולא תמיד מוצאים. אני מאוד מאושר שאני מצאתי. אני חייב להגיד שהרבה מחברי מצאו ומוצאים גם כן. אני לא סתם משווה בין הקריירה למרתון אם נחשוב על זה יש הרבה דברים שדומים, בקילומטר הראשון קשה לראות את האחרון ובאחרון בטוח שלא זוכרים את המאה מטרים הראשונים.

אבל אל תשכחו עם נועלים נעלים לא מתאימות ובלי גרביים הסיכוי לגמור חצי מרתון אפסי.

גם במרתון של החיים חשוב לראות את הדברים הקטנים ולהגיד להם תודה.

את הדברים הגדולים צריך לקחת מטר אחרי מטר.

לשמור על קצב ולאמץ טכניקה לאיך לרוץ ביחד.

והכי חשוב לא לקבל כמובן מאליו את הדברים הקטנים והגדולים, המכלול גדול מסך כל חלקיו.

בכל איש מקצוע יש גם בנאדם ותמיד חשוב לזכור זאת. כל אחד מאיתנו שרוצה להיות מקצוען בסופו של דבר או אפילו בבסיסו הוא אדם/אישה אשר מכיל מעבר ליכולות המקצועיות גם תחביבים.

אני רוצה לסכם בנימה הכי אישית בכל הפוסטים שכתבתי.

מירב תודה רבה על הדרך ושיתוף הפעולה וכמובן מזל טוב ליום ההולדת. לא סתם נולדת ב 10/10 את באמת בנאדם מדהים.

ונסיים בוידאו שמנסה לסכם את הכל :-9

שתפו את הכתבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן