בשיחות רבות שאני מקיים לאחרונה, עולה שוב ושוב השאלה: 'מה כדאי ללמוד היום?'. התשובה שלי לא מגיעה ממחקר אקדמי, אלא מתוך ניסיון החיים והקריירה שלי. חשוב לזכור זו לחלוטין ראיית החיים שלי לכן יש לקחת את הדברים בנשימה עמוקה. אולי תמצאו את הפוסט מועיל.
נושא שעולה בלא מעט שיחות שלי עם א.נשים בנוגע למה צריך ללמוד (אולי בכלל לא צריך ללמוד) ובמה צריך לעבוד. מצפים ממני לתת את דעתי. בפוסט זה אתן את דעתי.
ראשית לאלו שפחות מכירים את ההיסטוריה המקצועית שלי או יש הכרות חלקית. מספר מילים עלי בתור איש מקצוע.
את דרכי המקצועית אפשר להגיד שהתחלתי בתיכון בבית ספר הולץ תל אביב במגמת אלקטרוניקה ומחשבים.
את הלימודים סיימתי עם עוד שנת יג שבסופה קיבלתי תואר טכנאי אלקטרוניקה. בשבילי הלימודים היו חוויה מעצבת ובעצם השילוב של אלקטרוניקה ומחשבים היה השילוב הכי נכון לי.
בסיום הלימודים התגייסתי לחיל האוויר לתפקיד של טכנאי אלקטרואופטיקה. זכיתי להיות מוצב בתפקיד שבעצם היווה צומת מקצועית מהותית בחיי. שירתתי 6 שנים בתפקיד ייחודי , טכנאי של מצלמות שמותקנות על מזל״טים, מאז זה הפך להיקרא כטב״מ והיום כטמ״מ. התפקיד שילב עבודה בדרג השטח ובדרג המעבדה.
להיות טכנאי מטעדים היה תפור עלי, למרות שאני כבר שנים לא עוסק בתחום עדין אם תשימו אותי למול מטעד אצליח לתקן כל תקלה בו.
במהלך שירות הקבע התחלתי את לימודי באוניברסיטה הפתוחה לתואר של ניהול ומדעי המחשב. כן כן תמיד משלב כמה דברים. את התואר סיימתי באופן רשמי אחרי 7 שנים וזאת במקביל לשרות קבע מלא ועבודה במשרה מלאה בתעשייה אווירית.
השנים בתעשייה אווירית – תמ״מ היוו עוד צומת מרכזית בקריירה המקצועית שלי. התחלתי בתור מהנדס חומרה שכותב תוכנה וסיימתי בתור מהנדס תוכנה שגם עושה חומרה. הבסיס לזה היה המנהל הראשון שלי בתעשייה, מנהל שהוא כמו אח גדול והכי חשוב חבר אמת לחיים. ציון אור אחד האנשים המרשימים שיצא לי לפגוש ויצא לי לפגוש לא מעט לקח את כל הכישורים הטבעיים וזיקק אותם למהנדס אמיתי.
מאז עברתי מסלול שבשבילי היה אופטימלי והיום אני נמצא ב IKIGAI (לקוראים ולקוראות הנאמנים הכל נמצא בפוסטים)
אני רק אשאיר כאן את המשפט ה IKIGAI שלי הוא להפוך א.נשים ורעיונות ליותר ממה שהם היו רגע לפני דרך שילוב של חשיבה חכמה, חמלה, ויכולת להפוך חזון למשהו שקורה באמת.
אני רוצה להתחיל ללמוד. מה בעצם להתחיל והאם בכלל נכון לי להתחיל ללמוד?
אני (וכרגע גם את או אתה) שומעים את זה הרבה. בשנת 2025 אין תשובה אחת נכונה כמו שעל השאלה מה העבודה שצריך לעבוד בה אין תשובה אחת נכונה.
הבסיס לתשובה , שריר הלימוד זו יכולת חשובה שכל הזמן צריך לפתח אותה. שנות ה 20 של החיים זו תקופה מעולה לפתח את השריר ולעשות בו שימוש לאורך הקריירה. את החלק השני של השאלה ברור. כן חשוב ללמוד. זה לא אומר שמוסד אקדמי זו הדרך היחידה, אבל לחלוטין זו הדרך המועדפת.
מה ללמוד, כאן כבר מגוון האפשרויות הוא רחב מאוד (הוא לא אין סופי). עוד תפיסה שלחלוטין שונה מהמאה הקודמת. אדם יחליף מקצוע לפחות 3 פעמים בחיים שלו ולא תמיד מה שילמד בזה יעבוד.
אני תמיד שואל עד 5 שאלות על מנת להבין את המתח הטבעי בין איפה הלב נמצא ומצד שני אילו שרירים הם עם הפוטנציאל הכי גבוה לשימוש בעתיד.
מהמקום הקטן שלי, אני מתחיל בשאלת סינון פשוטה: האם יש לך תשוקה לחשמל, אלקטרוניקה או פיזיקה? אם התשובה חיובית המסלול הטבעי הוא הנדסת חשמל/אלקטרוניקה. זהו 'שריר' שפותח מרחב אפשרויות עצום.. עם שריר כזה מרחב השבילים מאוד רחב תמיד אפשר להישאר באזורי הלימוד או לחילופין להיות מהנדס.ת מחשבים וברור שגם מנהל.ת פרוייקטים מוכשרת ועוד ועוד.
ברור שעולם ״החומרה״ על רוב בני האדם לא חביב ולכן צריך להמשיך לשאול שאלות. השאלה הבאה היא האם יש אהבה למחשבים ו/או למתמטיקה ואם כאן התשובה חיובית ההמלצה חד משמעית זה ללמוד מדעי המחשב. תואר כזה מהווה בסיס מדהים גם לחיים מקצועיים וגם ללימודי תואר אחר, אל תתפלאו אפילו במקצועות רפואה. אם אין כוונה להמשיך באקדמיה אני ממליץ לשלב עם עוד מקצוע אני למשל שילבתי עם ניהול וזו היתה אחת ההחלטות שעזרו לי לייצר שרירים שבצורה אחרת לא הייתי מצליח לייצר במסלול המקצועי שלי.
בנקודה הזו אם אין תשובה חיובית והמקצועות החשובים כמו רפואה או חינוך לא בעדיפות הראשונה של הנשאלת או הנשאל אני שואל עוד מספר שאלות רק בשביל שלנותן התשובות יהיה בסיס איתן לענות על השאלה בעצמו. אני תמיד מציין את.ה תחליף מקצוע לפחות 3 פעמים. זה מוריד המון לחץ. מה שאתה בוחר ללמוד עכשיו לא חייב להיות "הייעוד הסופי" שלך. זה רק המפתח לדלת הראשונה.
שורה תחתונה: קח.י דף ועט (כן, פיזיים). תצייר.י שני עיגולים:
- דברים שבא לך לדעת עליהם הכל (סקרנות טבעית).
- דברים שאת.ה טוב בהם באופן טבעי (כישרון).
אני רוצה לסכם ב-3 תובנות שהן ה"רווח הנקי" שלך, מעבר לתעודה או לציונים:
- הכוח נמצא בחיבורים, אל תפחדו לערבב תחומים. היכולת לחבר בין עולמות שונים (כמו ניהול ומחשבים, או שטח ומעבדה) היא מה שייצור את טביעת האצבע הייחודית שלך. שם נמצא היתרון היחסי שלך.
- אנשים הם המקפצה האמיתית, תואר פותח דלתות, אבל אנשים מכניסים אתכם פנימה. חפשו מנטור.ית בכל שלב, ובהמשך תהפכו למנטורים בעצמכם. הכי חשוב, הקיפו את עצמכם באנשים שדוחפים קדימה, והתרחקו מאלו שמנסים לכבות את האור.
- הקצב שלך הוא הקצב הנכון, אנחנו חיים בעידן של מירוץ, אבל קריירה היא מרתון, לא ספרינט. אל תסתכלו לצדדים. כישלון או עיכוב הם לא "סוף הדרך", אלא בסך הכל משוב (Fast Feedback Loop) שעוזר לדייק את המסלול.
ואסיים באנלוגיה מתחום האוכל . מסלול קריירה זה כמו בישול איטלקי טוב (אחד המטבחים האהובים עליי ועל מירב). לא צריך 50 מרכיבים מסובכים כדי להוציא פסטה מושלמת. צריך בסיס חזק , חומרי גלם טריים (הא.נשים שעובדים איתם), והכי חשוב – את הטאץ' האישי שלך, ה"נשמה" (ה-IKIGAI). בלי זה, זה סתם בצק עם רוטב.
תגובה אחת
ואו כמה זה עזר לי !